עשר הספירות ופירושם בחיי היום יום
                     סוד עץ החיים


אי אפשר שלא לתת לכם הקוראים את הפרק החשוב ביותר הזה.

10 הספירות שבעץ החיים הם:


עץ החיים נחלק ביסודו ל 3 מרכיבים ולעוד 2 מרכיבים חשובים.

3 המרכיבים הם:


צד ימין.

צד שמאל.

וקו האמצע.

כי כפי ששמתם לב ישנם ספירות הממוקמות בצד ימין של העץ הזה.
וישנם ספירות הממוקמות באמצע.
וישנם ספירות הממוקמות בצד שמאל של העץ הזה.

 

בנוסף עץ החיים נחלק ל 2 מרכיבים חשובים:


3 הספירות העליונות.

7 הספירות התחתונות.


3 הספירות העליונות הן: כתר, חכמה, בינה.

7 הספירות התחתונות הן: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.


משמעות המילה ספירה בקבלה היא:

אנרגיה מאצילה
או שדה אנרגיה מאצילה
או השפעה של משהו על משהו


למעשה אלו הם 10 כוחות שאיתם אלוהים ברא ומנחה את העולם.
רק כשאדם יידע לשלוט נכון בכל 10 התכונות הללו בחיובי ובשלילי שבהם
רק אז הוא יחיה במצב של גן עדן ובשליטה על חייו.

 

את הפרק הזה אני אקדיש ל 7 הספירות התחתונות:


לכל ספירה הן משמעות חיובית והן משמעות שלילית.


חסד

הספירה הראשונה היא ספירת חסד.

חסד משמעו בעברית חסדים וגמילות חסדים או נתינה.


משמעות חיובית של ספירה זו:

* נתינה
* אהבה
* חיבה
* חמלה
* זכות
* רגש לזולת
* אכפתיות
* השתתפות
* גמילות חסדים
* עזרה
* ביטול האגו
* להיות עסוק באחר ולא בעצמי
* ניקיון
* עדינות
* תקשורת טובה
* ערני ביותר לתחושות ולאינטואיציות שלו ולרוב פועל לפיהם.
* מחפש אישה עדינה ונאה (לאישה – מחפשת גבר בעל לב טוב ועדין)
* בעל יופי עדין ונעים למראה.
* רחמן ופועל לפנים משורת הדין
* סבלני לילדים
* בעל אורך רוח.
* אדם נקי
* חשוב לו להתלבש בבגדים עדינים ושקטים. {צבע לבן ורוד}


משמעות שלילית של ספירה זו:

* לא יודע לשים גבולות לאחר
* אחרים מנצלים את טוב ליבו
* לא יודע לומר "לא"
* אינו תקיף
* חלש אופי
* חסר חוט שדרה
* חסר ביטחון עצמי מספק
* לעיתים לא סותם את הפה
* נופל מהר למשכב (מחלה) אבל נרפא מהר יחסית ממנה.
* צורך עז במין וסקס, בעיקר לתת לאחרים מין או לרצות אותם בסקס. (מתוך רצון
    לנתינה הוא או היא נותנים את גופם כמעשה חסד)

 


אברהם אבינו מייצג בתנ"ך את הספירה הזו.

משום שרוב חייו היו ממוקדים במתן עזרה לזולת.

1. אוהל אברהם היה פתוח ב 4 כיוונים להכניס אורחים יומם וליל.
    היה קשה לו לגרש את ישמעאל והגר למרות שחיי בנו היו בסכנת חיים.

אמנם אברהם אבינו נלחם באנשים שלקחו עימם את לוט בן אחיו אבל רוב חייו היו בהרמוניה והוא נמנע ככל האפשר מחיכוכים ומלחמות.

2. אלוהים אומר לאברהם בקשר לגירוש ישמעאל מביתו "כל אשר תאמר אליך שרה   
    שמע בקולה" משום ששרה מסמלת את ספירת גבורה המסמלת כוח ותקיפות.

אברהם לא מסוגל לנקוט בכוח ובתקיפות כשמדובר באנשי ביתו וילדיו.
אומר לו אלוהים עליך ללמוד משרה אשתך מעט תקיפות כי כך תהיה אדם שלם יותר.

 

כל ספירה נחלקת לעוד כמה חלוקות
החלוקה הראשונה.


חסד שבחסד:

נתינה שלא על מנת לקבל שום תמורה או טובת הנאה אי פעם בעתיד.
מקסימום ההנאה היא ההנאה מעצם מעשה החסד עצמו שהוא עונג רוחני לעושה החסד.
למרות שהוא עושה את החסד שלא גם לשם ההנאה אלא באמת מתוך רצון לעזור.


חסד שבמלכות:

נתינה שעל מנת לקבל שכר.
או נתינה מתוך מניעים של "מה ארוויח מכך בעתיד" ולכן אתן היום.
או כל נתינה שאני ארוויח ממנה משהו חומרי זה או אחר.


חסד שבגבורה:

נתינה שנותנת לנותן כוח ושליטה.
או חלילה נתינה שמקנה לנותן את האפשרות להשתמש בכוח או באלימות כלפי מישהו אחר.

 

חסד שבתפארת:

נתינה מתוך שלמות רוחנית.
מתוך שיקול דעת ולא מתוך רגשנות.
מתוך רגש מאוזן ולא מקור רגשי ואי אכפתיות.


חסד שבנצח:

נתינה תמידית ואמיתית.
לכן אופי זה הולך עם האדם באופן טבעי מגלגול אחד לשני מבלי הצורך לעבוד על עצמו להיות טוֹב לב. אלא האדם בעל לב טוֹב והוא נולד כך בכל גלגול וגלול שלו מחדש. נתינה זו היא נתינה מתוך כוח ועוצמה נפשית.


חסד שבהוד:

יש לה 2 פנים.
1. נתינה מתוך כך שהאדם רוצה שייזכרו את מעשיו וייתנו לו כבוד.
2. נתינה שהאדם נותן מתוך עמדה כלכלית גבוהה. הנתינה אינה בעלת מניעים
    נעלים אלא הוא נותן כי הוא בעל המאה והוא יודע שעליו לתת.


חסד שביסוד:

יש לה 2 פנים:
1. נתינה המשאירה חותם לאורך שנים.
2. נתינה אמיתית הגורמת לזה שנותנים לו לפתוח גם הוא את ליבו ולהיות רחמן
    יותר.

 

גבורה

הספירה השניה היא ספירת גבורה.
משמעות המילה גבורה בעברית היא כוח ותקיפות.

התכונות החיוביות:

* תקיפות
* עומד על דעתו
* דורש את המגיע לו
* חזק אופי
* פועל בקור רוח בעת צרה
* בעל יופי מושך וסקסי.
* בעל הבנה מעולה בכל הקשור לאסתטיקה ויופי
* סביבו יש אנשים יפים
* הוא נמשך רק לנשים יפות. (לאישה – נמשכת רק לגברים יפים וסקסיים).


התכונות השליליות:

* אדם סגור
* לא תקשורתי מספיק
* שומר דברים בבטן
* לא משתף
* אפוף סודית
* תוקפן
* מלחמתי
* שש עלי קרב
* לא מדבר עם אנשים זרים לו בעדינות, אלא בצורה מאוד תקיפה.
* כשהוא חולה (לעיתים רחוקות) מחלתו קשה ולעיתים כרונית או סופנית.
* לא מקשיב לאינטואיציות שלו.
* צורך חזק במין
* די קיצוני באופיו חסר לו את מידת הפשרנות.
* פועל מתוך הדין גם אם הצדק והדין עקומים ביסודם.
* חסר פשרות או רחמנות בעיקר בעת כעס.
* חסר סבלנות עם ילדים. (יש לו סבלנות מעטה מאוד אליהם)
* מתלבש בצורה שכולם יסתכלו עליו. {צבע אדום}
* עלול למשוך "אש" לכיוונו.
* כשאנשים "מחפשים" אותו הם לא יניחו לו עד שיפגעו בו.

 

יצחק אבינו בנו של אברהם מייצג את הספירה הזו משום שרוב חייו הוא התנהג בתכונות של הספירה הזו.

1. יצחק אבינו הוא האדם היחיד משלושת האבות שאין עליו הרבה סיפורים בתנ"ך.
    הוא דמות די נסתרת. אפילו כשלקחו אותו לעולה (והוא כבר היה בן 36 לכל 
    הדעות איש גדול) לא מסופר עליו כלום איך הוא קיבל את זה ומה קרה לו מכך 
    ומה עבר עליו מבחינה רגשית באותה התקופה. למעשה כל העקידה היא סיפור 
    רק אביו אברהם).

2. לא ממש מסופר כיצד הוא קיבל את שנאת בניו זה לזה.


3. לא מסופר אם היה לו עצוב שיעקב ברח מהבית בגלל עשיו ל 22 שנה כשהוא היה
    אצל לבן. (לעומתו מסופר על יעקב שהיה ממש עצוב ביותר אם לא בדיכאון  
    כשיוסף נמכר לירד למצרים).


4. כשמלך גרר (היא ערד לדברי האדמו"ר מגור) פנה אליו עם פיכול שר צבאו לעשות
    שלום לאחר שהם סילקו אותו מעירם יצחק אומר להם בלשונו החדה "מדוע 
    באתם אליי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאיתכם". יצחק אומר להם את כל 
    האמת ובתקיפות מבלי לנסות להתיפייף. אביו אברהם בוודאי היה עושה חגיגה ג  
    גדולה למען השלום לא כן הוא.

 

ספירת גבורה נחלקת גם לתת חלוקות:

גבורה שבגבורה:

אדם קשה ותקיף. נותן את התחושה שאין עם מי לדבר.
הפעלת כוח למען הכוח. מחנך נוקשה ביותר.


גבורה שבחסד:

אדם תקיף שאינו מוותר משום שהוא יודע שזה הדבר הנכון ביותר לעשות.
למשל - ילד מפונק שרוצה שאימא תעשה הכל עבורו. אזי הוא האימא או האבא לא מוכן. הוא אומר לילד קום ותעשה הכל בעצמך. כדי שהילד יגדל להיות עצמאי. זה נתפס אולי מעט אכזרי שהוא לרוב לא מפנק כמעט בכלל את הילד אלא גורם לו להיות עצמאי מגיל מאוד צעיר.
יש לו שמירה מיוחדת מהשמים.
יש בו רכות לב גם אם נראה הוא קשוח וקשה או עקשן.


גבורה שבתפארת:

שימוש נכון בכוח. השימוש בתקיפות או תוקפנות רק במקום ובזמן הנכון.
אדם זה מוערך על ידי אנשים בשל כך. מסוגל לשלב תקיפות ועדינות ביחד.


גבורה שבנצח:

כוח ותקיפות טבעיים ההולכים עם האדם מגלגול לגלגול. הוא אינו צריך לתקן את עצמו או לעבוד על עצמו באיזה שהוא גלגול חיים מסוים, כדי ללמוד להיות תקיף וחזק אופי.


גבורה שבהוד:

אדם פועל בכוח כדי לתפוס שליטה.
פועל בתוקפנות כדי לדכא אחרים.
הוא תוקפן והוא בטוח שהוא בדר ולא מוכן להשתנות ולשלב עדינות בתקיפותו.


גבורה שביסוד:

אדם תקיף או כוחני אבל בזכותו ניצלים חיים.
כוח ותקיפות העוזרות לקיים את הטבע או את האדם.
לידה של תינוק יכולה להיחשב כשילוב של גבורה שביסוד, וגבורה שבמלכות.
אדם העומד על דעתו בשלמות אישית גבוהה ולעולם לא יזיזו אותו מהאמת.


גבורה שבמלכות:

שימוש בכוח למען צרכים חומריים.
שימוש בכוח למען תועלת אישית.
שימוש בכוח למען הגן על העולם החומרי.
כאן נמצאים שומרי החוק למיניהם, מאבטחים, צבא וכל נושאי נשק בשם החוק.

 


תפארת

משמעות המילה תפארת היא התפארות וגם שלמות.


משמעות חיוביות:

* שלמות אינטלקטואלית.
* איזון בין רגש לשכל.
* אדם הפועל נכון במקום ובזמן הנכון.
* עדין ורך כשצריך ותקיף ואפילו תוקפן כשצריך.
* ישן בשקט בלילה.
* נאמן
* נקי אסתטי וצח.
* אינו פוגע באדם ללא סיבה צודקת.
* לרוב לא שומעים אותו הוא עסוק בענייניו
* לעולם אינו מתחיל ריב או מדון אבל יודע יפה להגן על האינטרסים שלו.
* נקי מעבירות.

 

משמעות שליליות:

* אין.

 

ספירה זו קשורה ליעקב אבינו.
משום שיעקב אבינו היה גם תקיף עם לבן וגם רגיש מאוד (עם רחל כשפגש אותה)
הוא היה מאוהב ברחל וגם התחכם עם אביה לבן.
הוא לא התבייש להביע רגשות במוחצן והוא לא התבייש להראות בפומבי את צערו בשל יוסף בנו שנטרף.

הוא ידע להיות חכם ועדין מצד אחד ותקיף וערמומי מצד שני.
ידע להסתדר די יפה עם 4 נשים ללא צרות ביניהם הידועות לנו.
{אצל אברהם אנו יודעים בבירור שלא היה שלום בין שרה לבין הגר}.

אברהם היה מצד ימין רך מידי {ספירת חסד ממוקמת בצד ימין של עץ החיים}.
יצחק היה מצד שמאל תקיף מידי {ספירת גבורה ממוקמת בצד שמאל בעץ החיים}.
יעקב אבינו הוא האיזון ביניהם {ספירת תפארת ממוקמת באמצע}.

זוהי הסיבה שביהדות מופיע שדווקא יעקב אבינו נהיה מרכבה לשכינה ולא אברהם סביו ולא יצחק אביו.

"מרכבה לשכִינה" פירושו מי שנושא הדגל של מה שאלוהות רוצה ושואפת מהאדם.

יעקב נשא את "המרכבה" הפירוש את האופי הרצוי "לשכִינה" המסמלת את האלוהות.



גם לספירה תתי חלוקה:
 
תפארת שבתפארת:

אורך רוח. שיקול דעת מעולה. לא נותן לרגשנות להשתלט על השכל.
פועל תמיד נכון ובצורה מעוררת השתאות ובצורה מכובדת.
אוהב את הבריות והבריות מכבדים אותו תמיד. לא מושך אש לכיוונו לעולם.
הוא מבין את האנשים ואת המניעים הטובים והרעים שלהם.

 

תפארת שבחסד:

פועל בצורה מאוזנת עם נטייה קלה ללב ולרגש.
לכן השכל לא פועל בעוצמה שווה מול הרגש אלא הרגש והרחמים גוברים.
דן כל אדם לכף זכות.

 

תפארת שבגבורה:

פועל בצורה מאוזנת עם נטייה קלה לשכל ולתקיפות.
לכן הרגש לא פועל בעוצמה שווה מול השכל אלא השכל והקור גוברים.
הוא עלול לנהוג במידת הדין מידי פעם ולא במידת הרחמים.

 

תפארת שבנצח:

התכונות של ספירת תפארת הם שלו לנצח. הוא לעולם ובשם גלגול נשמות עתידי לא יצטרך לתקן או להשלים את מידת התפארת שהיא האיזון המוחלט בין שכל לרגש.
אדם מחזיק מעמד עם התכונות הללו והם כבר בנשמתו וזורמות לו בדם כמו שאומרים.

 

תפארת שבהוד:

אדם הפועל באיזון למען הכבוד או למען שאחרים ייראו אותו ככזה.
כאן חשוב לאדם מאוד מה אומרים ומה חושבים עליו.
הכבוד העצמי חשוב לו מאוד והוא אינו מוותר אם פוגעים לו הכבוד.

 

תפארת שביסוד:

שימוש בתכונות  מאוזנות כדי לשמור על מערכת יחסים נכונה עם כל העולם.
אדם זה אפילו מלמד אחרים את הדרך שלו כדי שהעולם ייראה יותר שפוי ומאוזן.
שימוש נכון ובצורה נכונה במידת התפארת והיא מוכיחה עצמה כנכונה בעתיד.

 

תפארת שבמלכות:

התנהגות מאוזנת כדי לשמור על העולם החומרי.
התנהגות בעלת כבוד לבריות לעיתים בשל לקבל שכר או טובת הנאה כזו או אחרת.
כאן היו אמורים להיות מערכת בתי המשפט בעולם אלא שהם סרחו והם כיום בגבורה שבגבורה לרוב.

 

 

נצח

זוהי אחת הספירות המעניינות ביותר.

נצח פירושו להחזיק מעמד או ניצחון אמיתי בכל.
נצח גם משמעותו נצחיות ומשהו אין סופי כמו האלוהות.

נצח במובן המודרני פירושו ניצחון ולא כניעה.
למשל –
כשמדינה כובשת מדינה אחרת אין הכובש בטוח שעוד 10 או 50 שנים לא יקום מלך או נשיא אחר במדינה הנכבשת והם שוב ימרדו בו.
אבל אם המדינה  הכובשת ניצחה לחלוטין את המדינה הנכבשת על ידי סיפוח המדינה הנכבשת שינוי השפה שלה ושינוי התרבות שלה ונישואין הדדיים הנמשכים זה מאות או עשרות שנים זהו ניצחון מוחלט.

ספירה זו מייצגת את הניצחון המוחלט של האדם על היצר הרע ועל היצרים השפלים של האדם.

אינו דומה כבישת היצר לניצחון על היצר.

לדוגמא: אם אדם מוריד את עיניו כשהוא רואה אישה ערומה או לא צנועה זה לא אומר שהוא כבש באמת את יצרו ייתכן כי בליבו רוחשים יצרים עזים ורצון עז למין ולסקס.

אבל אם אדם יכול לראות כל אישה יפה ואפילו ערומה וזה לא מעורר לו את היצרים כי הוא לא מעוניין בכלל, זהו ניצחון מוחלט על היצר.

או אם אדם מתרחק מלגנוב אבל אם ידחפו לו ליד גניבה טובה הוא יהיה בדילמה האם לקחת או לא, אפילו אם הוא בוחר לבסוף לא ליהנות מהגניבה, עצם הדילמה היא כבישת היצר.
אבל אדם שלא משנה מה יקרה, הוא לעולם לא יגנוב ולא ירמה ולא יעגל פינות זהו ניצחון מוחלט.

וזוהי משמעותה של ספירת נצח.

תכונות חיוביות:

* התמדה
* נחישות
* עמידה על עקרונות טובים
* אהבת הזולת
* לא פוגע באחרים מתוך אכפתיות
* ניצחון מוחלט על היצר הרע ועל יצרים שפלים
* לא אכפת לו מה אומרים או מה חושבים עליו
* כל מטרה או שאיפה שהוא רואה מול עיניו הוא לא מניח לה עד שהוא מסיים 
   אותה בניצחון מוחלט
* אנשים גאים בו על האומץ שלו להיות שלם עם עצמו גם אם זה פוגע לו בחברויות  
   מסוימות או באיזה שהוא אינטרס חומרי זה או אחר.


תכונות שליליות:

הוא תקיף ביותר ואם מישהו מפריע לו בדרכו הוא יפגע בו נחרצות.
(דבר זה יכול להיות חיובי וגם שלילי).


משה רבינו הוא סמל הספירה הזו.

ראו כמה סיבות מרתקות הלא הגיוניות לכאורה:

1. משה הורג בים את פרעה ו 600 מרוכביו בים למרות שהוא גדל והתחנך בבית
    פרעה.

2. משה לא מהסס ולוּ לרגע קט לקבור את קורח ו 250 אנשים שחברו אליו, על
    משפחותיהם. מדובר ב -  1000 לכל הפחות.

3. משה כשהוא יורד מהר סיני מבקש מהלווים להרוג את אלו שהשתחוו לעגל הזהב
    מדובר ב - 3000 הרוגים.

4. משה לא ממצמץ לרגע כשהוא מבין שעליו להשאיר את בני ישראל במדבר ואומר
    להם אתם תמותו פה ורק בניכם יבואו לארץ ישראל.

5. משה לא מפחד לקחת איתו ממצרים כ 2 מיליון אנשים לפחות ולא דואג מהיכן
    יהיו מים ואוכל במדבר. הוא מאמין בעצמו ללא חת.

גם אם כמה יהודים דתיים או חרדים יאמרו שאלוהים אמר לו "להרוג את קורח ועדתו ואת פרעה בים ואת בני ישראל שהשתחוו לעגל הזהב".
אני רוצה לראות היום יהודי אחד שאלוהים יאמר לו שעליו להרוג כך וכך אנשים אני רוצה לראות כמה ייסורי מצפון ורגשות אשם יהיו לאותו אדם.
אני בטוח שגם אם אלוהים אומר, זה לא עוצר את רגשות האשם והרס המשפחות וייסורי מצפון הנלווים למעשה זה.

אם כן מה אנו רואים? אנו רואים אדם העשוי ללא חת. אמנם יש לו לב טוב אבל הוא בהתמדה ועיקשות האופייניים לו, מזיז כל מה שמפריע לו בדרכו הרוחנית
אם זה קורח, ואם זה פרעה, ואם אלו הם המתאוננים, ואם אלו הם המרגלים, ואם הם המשתחווים לעגל הזהב.

הוא הורג אותם על ימין ועל שמאל ועדיין הפלא העצום ביותר שאלוהים ממשיך לשוחח איתו פנים מול פנים.

איך ייתכן אדם שאחראי להרג ולרצח גם אם זה ברצון האל (דויד המלך לא זכה לבנות את בית המקדש כי ידיו מלאו בדם) להמשיך לשוחח עם אלוהים פנים בפנים ולהישאר בתואר נביא הגדול שבכל הזמנים.

מעולם לא היה כמשה ולעולם כנראה לא יהיה.

זוהי אחת הספירות המופלאות והקשות להבנה ורק מי שמסוגל לפעול כך בחייו יגיע למדרגתו של משה רבינו.

מסופר בכתבים של רבי ניסים גאון וגם בשישה סדרי משנה בסדר נשים במסכת קידושין בפרק 4 בעמוד השלישי לפני הסוף בפירוש למשניות בשם תפארת ישראל (יכין) סיפור מהמם על משה רבינו כדלהלן.

בזמנו של משה רבינו היה מלך ערבי אחד שהיה הבקיא הגדול בתקופתו בקריאת תווי פנים {מה שנקרא חכמת הפנים} הוא היה ממש אלוף בהבנת תווי פנים והבנת אופי האדם לפי תווי הפנים.

כשהוא שמע על משה הוא ביקש מהצייר האישי שלו, שילך ויצייר את משה.
פעם ציירים הסתפקו בהצצה אחת על אדם מסוים וכבר הם היו מציירים אותו בביתם בצורה מדויקת ושלמה.

אבל הצייר הזה צייר את משה במדבר.

כשהוא הגיע לאדונו המלך, אמר לו המלך "אחת דינך מוות". שאל אותו הצייר מדוע דיני הוא מוות? אמר לו המלך כי הבאת לי תמונה של אדם מושחת ולא של משה מנהיג העבריים.

אמר לו הצייר "מלכי היקר בהן צדקי זהו פורטרט מדויק של משה רבינו. תוכל הרי להרוג אותי מתי שתרצה. לכן בוא נלך שנינו לשם ונראה אם טעיתי או לא. לאחר מכן עשה כרצונך".

המלך אותגר מהתשובה והסתקרן עוד יותר לגבי משה רבינו.

החליטו ללכת המלך והצייר והפמליה שלו למדבר. כשהם הגיעו הם ביקשו ראיון עם משה. המלך והצייר נכנסו והנה המלך היה המום לחלוטין.

התמונה אותה צייר הצייר שלו היה מדויקת במאת האחוזים.

אמר המלך למשה רבינו "שמע, אני הבקיא ביותר בתקופה זו בחכמת הפנים, אני ביקשתי מהצייר שלי לצייר אותך והוא אכם צייר ואני רציתי להרוג אותו כי חששתי שהוא עושה ממני צחוק והנה מסתבר שהוא דייק לפרטי פרטים.

כעת אני רוצה להבין משהו.

או שהתורה שלי לא נכונה לחלוטין או שהתורה שלי נכונה ואם כך איך זכית שאלוהים יעשה לך ניסים ונפלאות כאלה?

כי תווי פניך מעידים עליך שאתה אדם רע ומושחת שש עלי קרב עם נטיות של רוצח".

אמר לו משה רבינו
"אתה צודק וחכמת הפנים שלך צודקים גם הם לגמרי. אבל אני חייב לומר לך שבאמת נולדתי בחיים הללו עם תכונות מאוד רעות. עם זאת היה לי גם לב טוב והחלטתי בחיים הללו לשבר לחלוטין את כל היצרים השפלים שלי והגעתי למצב שלא רק שיברתי אותם אלא ניצחתי אותם ניצחון מוחלט. כיום אני צדיק גמור בהיפוך לחלוטין ממה שנולדתי, אבל בגלל שבחיים הללו נולדתי לא מתוקן, תווי פניי גם הם מעידים על מה שנולדתי ותווי פניי לא השתנו כי אכן נולדתי לא מתוקן ופנים לא משתנות לחלוטין אלא רק ההבעה של העיניים והאור הנשקף מהפנים או מהעיניים".
כפי שאתם רואים משה היה בספירת נצח הוא ניצח לחלוטין את המידות הרעות ולעולם ואפילו עוד מיליוני שנים הוא יצטרך לתקן את מה שהוא תיקן לפני 3340 שנים כי זה כבר מתוקן לתוך הנצח.

כי נצח משמעו אין סוף.


כמו לכל הספירות גם לספירה זו יש תתי חלוקה.

נצח שבנצח:

זוהי דרגתו של משה רבינו. ניצחון שבניצחון. אין הססנות, אין ייסורי מצפון, אין רגשות אשם. ישנה רק האמת ואיתה הולכים עד הסוף.

(אתם יודעים שהמחלה של האנושות הגורמת לה להיות רחוקה מאלוהים היא "רגשות אשם", "ייסורי מצפון", "אי הביטחון האם אני בסדר או לא", "מה יאמרו ומה יגידו או מה יחשבו אחרים עליי". אלו הן הנחשים הרעים שמעיפים את האדם מלהתקרב לאלוהים בצורה מושלמת).

ספירת נצח, זוהי הנחישות שבנחישות. האמת שבאמיתות.
כאן נמצא האדם שחוץ מהמטרה אינו רואה כלום.
כאן נמצאת כנראה השלמות האישית הגבוהה ביותר שניתן להעלות על הדעת.
זוהי מדרגתם של מלאכים כבירים או של האדם הנפלא שהיה בעולם והוא משה רבינו.

לא רק אני מעריץ אותו אפילו אליזבט הייך מחברת ספר "התקדשות" סיפרה לי (בזמנו היא גרה בציריך שבשוויץ רחוב רסטלברג שטראסה 36 היא היתה בת 96 כשהכרתי אותה ומתה כעבור שנה וחצי בגיל 97 וחצי. חיברה גם את הספרים "אנרגיה מינית ויוגה" באנגלית ובגרמנית. "יוגה וגורל" תורגם לעברית היא כתבה זאת יחד עם ידידה היקר מר סלברג'ן יסודיאן ההודי וגם את הספר "חכמת התארות" שלמעשה זהו ספר קבלה יד ראשונה יש בו הרבה סודות על האותיות העבריות). היא סיפרה לי שהכוהנים הגדולים במצרים העתיקה כבר מלפני 4500 שנים שידעו לראות את העבר והעתיד כרצונם {הם ידעו לנוע בזמן ולראות מה היה ומה יהיה} כשהם ראו את משה הם נפעמו ממנו בצורה מעוררת השתאות.

כשבאתי לבקר היא אמרה לי "אני מעריצה את היהודים בגלל משה רבינו".

אנו אמנם לא זקוקים לאישור של הגברת המיוחדת מרת אליזבט הייך אבל רק כדי לספר לכם שאפילו הלא יהודים העריצו את האדמה שהוא עמד עליה, חוץ מפרעה וחרטומיו החצופים.

סוד גדול אני מספר לכם. זוהי הספירה אותה אני מתכוון להשלים בחיים הללו שלי.


נצח שבחסד:

זוהי ספירת נצח המלווה בעדינות ורכות. כאן ישנה פחות תקיפות ויותר רכות לב.
כאן האדם מנצח את היצרים שלו או את שונאיו אבל חומל ומרחם עליהם.

לעיתים מצב זה יוצר מצב מסוכן כמו שאול שריחם על הגג הרשע ולא הרגו כדבר שמואל הנביא ולבסוף יצא ממנו המן הרשע נכדו או נינו.


נצח שבגבורה:

זוהי ספירת נצח המלווה בתקיפות או תוקפנות ואלימות. כאן האדם מנצח ללא רחם את אויביו. אין שמץ של רחמים בזמן המלחמה. רק לאחר המלחמה ישנו מקום לרחמים או לחמלה.
התוקפנות עלולה לפגוע מעט בספירת הנצח בספירה זו.

 

נצח שבתפארת:

כאן האדם מנצח את היצרים השפלים והופך אותם ליצרים טבעיים לחלוטין.
נצח שבנצח יכול להתאים לנזירים אמיתיים (ולא לשוכני מנזר כדברי איש יקר וחכם הסופר מר שלמה קאלו – הוא מספר שהוא היה המון במנזרים ולצערו הוא פגש שם הרבה שוכני מנזר ורק מעטים מאוד היו נזירים אמיתיים).

נצח שבתפארת היא מידתה של הדת היהודית.

הדת היהודית לא מתירה לחפף על שום מצוה ובעיקר לא על 3 החמורות שהם עבודה זרה – גילוי עריות – ושפיכות דמים. במילים אחרות זנות. רצח, ואלוהים אחרים.

אבל היהדות נגד נזירות. היהדות בעד לחיות את החיים ורק צריך לדעתה לקדש אותה. לדוגמא- היהדות לא נגד קיום יחסי מין אבל היהדות אומרת תעשה זאת בהיתר ובקדושה. לך תתחתן (קוראים לזה ביהדות קידושין מלשון קדושת החולין)
ותעשה זאת רק עם המותרת לך ובטהרה.

כנ"ל לגבי אוכל היהדות לא נגד הנאת האוכל אבל היא נגד החזירות וההתבהמוּת
לכן היהדות מצווה על נטילת ידיים לפני האוכל, ניגוב מלא, ברכת האוכל ולאחר מכן אוכלים. מה הסיבה? הסיבה היא לגרום לאדם להחזיק עצמו רגע לפני האוכל שלא יהיה כמו בהמה המתנפלת על האוכל ברגע שהוא רעב.

אם כן, דת היהדות ספירתה יוצאת מספירת המנהיג שלה משה רבינו.י אבל היא יותר מעודנת כי משה קלט שזו הדרך הביניים המתאימה לכולם.

בקיצור, הספירה הזו מסמלת אדם שחי בטבעיות ללא רגשות אשם וייסורי מצפון עם יצריו הטבעיים. הוא הפך את יצריו לטבעיים ביותר.
יצריו הפסיקו להיות דחפים בהמיים והם התעדנו ליצרים טבעיים המלווים במוסריות שאינה פוגעת באף אדם אחר. זוהי גם ספירה גבוהה מאוד.


נצח שבהוד:

כאן האדם מנצח את היצרים השפלים או את האויבים שלו אבל חשוב לו להתגאות בשל כך וחשוב לו שאחרים יידעו שהוא אכן "גדול".

כאן מתלווה גאווה ואי צניעות לספירה זו. וליכולת האישית שלו.
להבדיל מנצח שבנצח ששם מתלווה ענווה מוחלטת. {נצח היא צד ימין בעץ החיים}.

 

נצח שביסוד:

כאן האדם מנצח את היצרים השפלים שלו או את אויביו ואפילו מבין את המניעים הנסתרים של היצר או האויב כך שהוא יכול לשרש אותם מן היסוד.

זאת אומרת שלא רק שהוא בניצחון אלא הוא מעין פסיכולוג המבין את העומק והבסיס של הדברים ומסוגל לכן לטפל גם בצד השני ולשלוט בו יותר טוב.

השליטה פה אם כן היא דו-סטרית. הוא מנצח הן את היצרים והאויבים שלו אבל גם שולט ביצר ובאויב. השליטה כאן היא בעצמו ובצד השני.

 

נצח שבמלכות:

כאן האדם מנצח את החומר.
כאן האדם שולט בחומר ומצליח לרכוש הון וכסף רב.
כאן האדם מצליח לרכוש שליטה ולכן ראשי ממשלה ונשיאים או מלכים תקיפים נמצאים כאן.

כאן נמצאים גם האנשים המפעילים ניצחון לא חיובי למען השג מטרות חומריות או טובות הנאה כאלו או אחרים.

ספירה זו נחלקת למנהיגים חיוביים כמו משה רבינו, רבי שמעון בר יוחאי, שלמה המלך, רבי עקיבא, וגם בגויים כמו בודהה, ישו, מוחמד, קונפוציוס.

אבל ספירה זו קשורה גם למנהיגים שליליים ביותר כמו ,ג'ינג'יס חאן, היטלר, נפוליאון, נבוכדנאצר, אלכסנדר מוקדון, יוליוס קיסר ועוד.

 

 

הוד

משמעות ספירה זו היא גדלוּת ועמדה או שליטה.


משמעות חיוביות:

* הכרת ערך העצמי.
* שליטה על אחרים
* שליטה על העצמי
* מנהיגות
* ניהול
* יזמות ניהולית
* תחושה של "מגיע לי ואני שווה"
* כבוד עצמי שאינו פוגע בזולת
* אדם המתלבש במיטב מחלצותיו.


משמעות שלילית:

* גאווה
* רדייה והצקה למתנגדים
* שתלטנות
* כפייה
* שליטה רעה
* ניצול שליטה לרעה
* התנהגות לא הוגנת לאנשים בעקבות מעמד זה או אחר
* נרקסיסט
* עסוק בעצמו
* נטייה לאלימות מילולית או פיזית אבל רק כשמערערים על סמכותו
* נפגע ונעלב בקלות אם מפחיתים בערכו או מעליבים אותו.
* חשוב לו להיות מעודכן במודה החדשה והוא חייב לקנות את הבגדים החדשים
   היוצאים לשוק ואפילו מומלץ שהוא יהיה הראשון שהולך עם הקולקציה החדשה  
   כדי שייראו כולם.

 

ספירת זו מיוחסת בקבלה וביהדות לאהרן הכהן.

אמנם מה שאני הולך לומר לא בהכרח יהיה מקובל על יהודיים חרדיים אבל אני אצטט את התנ"ך ועל כך בלתי ניתן יהיה להתווכח.

לאהרן היה חשוב הכבוד והשליטה והנה אפילו אלוהים אומר למשה לך למצרים ותציל את בני ישראל. אבל משה חשש מעט מאחיו אהרן, כי אחיו אהרן היה המנהיג של עם ישראל במצרים.

משה חשש שהוא עצמו "יגנוב" לאהרן את המנהיגות ואת כל ההצגה.
לכן הוא שבוע שלם ניסה שאלוהים יוריד ממנו את העול הזה.
אבל אלוהים למשה "הנה אהרן אחיך... ושמח בליבו" חומש שמות.

התנ"ך בעצך מעיד שלאהרן היו כנראה מניעים של מנהיגים שהם רוצים לשלוט. (לא שזה רע לשלוט שליטה היא חשובה מאוד לרוב בתנאי שהיא לא קשורה לשתלטנות).

מהתנ"ך משמע כי למשפחת הכהונה (למרות שמשה היה ממשפחת הכהונה לא היה לו חלק בזה בגלל הענווה העצומה שהייתה לו). היה חשוב לחיות כמו הכוהנים המצריים במצריים. לקבל מהקהל תרומות, מעשרות, קרבנות ולחיות על חשבון העם ולתת להם רוחניות בעד זה.

חוקרי התנ"ך חושבים כי משה ניסה לשים לזה קץ אלא שלא צלח בידו כי העם דרש את זה גם.

אם כן כאן אנו מקבלים פסיכולוגי מעמיק. שהשליטה על העם יכולה לבוא רק אם העם מסכים ונותן את הסכמתו לכך.
מסתבר ששום מנהיג לא יכול לעשות כלום אם העם או רוב העם לא לצידו.

אפילו היטלר יימח שמו אם העם שלו לא היה איתו וגם האוסטרים לא היו איתו ולא היו בעד העניינים שלו למרות שייתכן שהוא שיקר לעם שלו מבחינה פוליטית פה ושם כי הוא הבטיח שלא תהיה אבטלה וכו' מה שכנראה היה נכון הוא לא היה מצליח לחסל מיליוני אנשים ברחבי תבל (כ 50 מיליון אנשים שמתו במלחמה כולל חיילים מכל העולם גם גרמנים).

בקיצור אם העם באמת לא מסכים למשהו הוא לא יקרה.
מס הכנסה קיים כי ישנם מספיק אנשים החושבים שחייבים מס הכנסה.
אם כולם ללא יוצא מן הכלל לא יסכימו עמוק בליבם לרעיון אזי לא יהיה מס הכנסה ומע"מ אלא רק מס של 10 אחוז שכל אזרח בכדור הארץ יצטרך לתת כמעשרות כדי לעזור לחלשים מסכנים וכו'. ואם המדינה רוצה כסף שתעשה מה שעושה כל אזרח טוב. הוא עובד כדי להתפרנס. הוא לא גונב או שודד.

אם המדינה רוצה כסף שתלך לעבוד. שתפתח מפעלים שיהיו בשליטתה כולל המניות שהם ותעשה עסקים.

מדינה לא אמורה להתפרנס מבלי לעבוד. מדינה זה כמו אזרח. אזרח עובד כדי להתפרנס כ המדינה צריכה לעבוד כדי להתפרנס.

מה שאני כותב כאן הוא רעיון מהפכני ויהיו כאלה שלא יאהבו את זה אבל אם תחשוב טוב טוב בהיגיון קר וצרוף תבין שכל מס הוא רווח שלא בא על ידי מאמץ ועבודה אלא גניבת האזרח.

ברגע שיהיה 10 אחוזים מס בלבד + פרסום אדיר לכל נדבן ונדבן שנודב מכספו האישי למען החברה בארץ שלו או בארץ אחרת וייתנו פרסום עולמי בכל העולם עבור אדם נחמד זה דרך העיתונים או דרך האינטרנט או מייד בחדשות יהיה דקה של הנצחת תורמים נחמדים עם תמונה שלהם וכמה כסף הם החליטו לתרום
אפילו הגנב הטיפש ביותר לא יגנוב מהאזרחים והוא ישמח לתת את ה 10 האחוזים שלו למען תושבי כדור הארץ.

ויהיו עוד כמה אנשים בעלי לב טוב שישמחו לתת עוד מהונם כדי שיפרסמו אותם או מתן בסתר או מכל סיבה אחרת.

ייצר הנתינה של האדם גדל כשלא כופים עליו לשלם אלא כשנותנים לו הזכות להחזיק בהנאה את כספו מבלי שמאימים עליו שעליו לשלם כך וכך כסף למישהו ספציפי.


ואסיים באנקדוטה: פעם לפני מאות שנים האדם היה הולך ממקום למקום והוא היה נזהר לא לקחת עימו הרבה כסף. כי אם לא כן, ישנם שודדי דרכים שעלולים להשאיר אותו עירום ועריה.
בני אדם הלכו בקבוצות ועם שומרים עם נשק כדי להגן על חייהם ועל כספם.

כיום שודדי הדרכים קיימים ונמצאים בצורה מכובדת יותר ובצורה אלגנטית יותר
קוראים להם פקחי עירייה ושוטרים.

שני הטיפוסים הללו, שודדים אותך על ידי כך שהם מסוגלים לתת לך קנס כספי זה או אחר ולגנוב מילדיך אוכל לאכול וכל זאת, בשם החוק.

אמנם אני לא מקבל שום דו"ח זה או אחר כי אני אזרח שכספי יקר לי מכדי לתת אותו מתנה לעירייה או למשטרה וכמובן שאזרח חסר אחריות שעושה מעשה עבירה זה או אחר שעובר על החוק וצפוי לקנס כספי לא אמור להיות טיפש ולסכן את הכסף שלו ואם הוא עושה זאת הוא אידיוט ללא ספק.

יחד עם זאת בעיני זה נתפס כמעשי שדידה שקונסים אזרחים רבים נשים או גברים שרובם הם אנשים הגונים ובעלי משפחה למופת.

ישנה כנראה דרך אחרת לגרום לאדם לקחת אחריות.

ענישה מעולם לא רוממה את נשמתו של האדם לגבהים אלא רק השפילה אותו וגרמה לו להמשיך לעשות עוד עבירות.

וראייה לדבריי הפושעים בבית הכלא שהעונש רק מחמיר את מצבם והם לא באמת משתקמים אלא הרוב ממשיך בפשעים או בעבירות שהם היו רגילים אליו.

 

כמו בכל הספירות גם ספירת זו נחלקת לכמה חלוקות משנה
עם כל הספירות האחרות המהוות שילוב מעניין.


הוד שבהוד:

גאווה שבגאווה. כאן נמצאים האנשים "המסריחים מגאווה ומכבוד" אוי ואבוי לך אם תפגע בכבודם הם יוציאו סכין ויחתכו אותך בלי למצמץ ולו לרגע.

כאן נמצא גם כל עובדי המדינה או שוטרים או חיילים הרגישים למעמדם ואוי ואבוי לך אם תערער על סמכותם הם יפליאו את מכותם בך.

כאן נמצאת הגאווה האנוכית שאין לה ולו כלום לכבוד העצמי של הנשמה כמהות רוחנית.

 

הוד שבחסד:

כאן נמצא האדם שיש לו כבוד עצמי ואגו אבל הוא גם מתחשב באחרים ויש בו רחמנות. אמנם הוא רגיש לכבודו, אבל גם אם יפגעו בכבודו הוא לא יתנהג באלימות אלא בהבנה והתחשבות, למרות שהוא ידרוש את הכבוד שלו בחזרה.

הוא בעל עמדה וכוח ויש מצב שהוא יתרום מכספו ומכוחו למען האנשים או הנזקקים.

 

הוד שבגבורה:

כאן נמצא האדם שבכוח לוקח את השליטה או הכבוד. הוא בכוח דורש שיתנו לו כבוד וילקקו לו את "הרגליים".
הוא עלול להתנהג בתוקפנות ובאלימות למען הכבוד שלו. כאן נמצאים הערבים המגיבים כך בנושא הכבוד למען המשפחה אם ביתן שכבה עם גבר לפני הנישואין.

כאן נמצא האדם שרק בכוח מבין דברים. למשל כמו מועמר אל קדאפי נשיא לוב ושליט קובה פידל קסטרו שלקחו את השלטון בכוח הזרוע ונהיו דיקטטורים.


הוד שבנצח:

ישנם כמה אפשרויות לספירה זו.

1. אדם שלמד לכבד את עצמו להיראות יפה ולהתלבש בצורה מכובדת.

2. אדם שבדמו זורם הרעיון של כבוד עצמי ונימוסים והליכות ההולכים עימו לכל
    הנצח ואפילו לכל הגלגולים הבאים.

3. אדם המחזיק בכוח את האגו שלו ורגיש לכבודו.

 

הוד שבתפארת:

כאן נמצא הכבוד האמיתי בהתגלמותו.
פירוש הדבר- שאדם זה בעל כבוד עצמי המכבד את עצמו. חשוב לו להיראות טוב נקי ואסתטי. יחד עם זאת הוא מכבד גם את אחרים ומכבד גם אנשים נחותים ממנו ואפילו "פחותי העם" מה שנקרא.

יחד עם זאת בטחונו העצמי די גבוה והוא בעל הערכה עצמית די גבוהה.
אדן די אהוב, מוערך ומכובד על הבריות.

 

הוד שביסוד:

כבוד המחזיק לאורך שמן גם משירד האדם מסמכותו או מהמשרה שנתנה לו את הכבוד הגדול.

כאן נמצא האדם שהכבוד שלו מוערך על ידי אחרים ללא שום קשר למשרה שהייתה לו או אפילו אם הוא פינה את המשרה שלו.

כאן נמצא גם האדם המחזיק לאורך זמן את המשרה החשובה כמו מועמר קדאפי ופידל קסטרו שניהם מושלים כל עוד הם חיים.

 

הוד שבמלכות:

כבוד שעיסוקו בעיקר רווח כלכלי או חומרי זה או אחר.
כאן האדם מחפש את הכבוד בשביל מניעים אנוכיים וכדאיים.

כאן נמצא גם הכבוד והמשרות המכובדות עלי אדמות בכדור הארץ.
כאן נמצאים בעלי השררה ובעלי הדעה.





יסוד

משמעות ספירה זו היא מרכז, יסודיות, הבסיס או השורש של הדברים.


לכן ספירה זו תייצג את האחריות.
את אבן היסוד של כל בניין וכל דבר.
את השורש ואת המניעים הנסתרים או הגלויים של כל דבר.


בקבלה ספירה זו מייצגת גם את איבר המין הגברי.
כי איבר המין הגברי מייצר חיים לדור הבא.


איבר המין הגברי הוא היסוד של הגוף כי הוא מייצר את העתיד.
לכן הגרעינים או הזרעים של הפירות והירקות מיוצגים גם הם על ידי הספירה הזו.

ספירה זו מייצגת את הנשמה שהיא היסוד לעולם החומרי.
כמו כן ספירה זו מייצגת את המולקולות והאטומים ותת חלקיהם.


תכונות חיוביות:

לוקח אחריות.
עשיית דבר מה על הצד הטוב ביותר.
שליטה על יצר המין.
התבוננות לכל הצדדים ולכן הבנת האחר.
יכולת לדון את האחר לכף זכות.
אסתטי.
שואף לשלמות.
הבנה פסיכולוגית מפותחת.


תכונות שליליות:

עלול לייחס לעצמו יכולות אלוהיות.
התבדלות מסוימת מאחרים.
תחושה של "אני חשוב וכולם צריכים לדעת".
מחזיק מעצמו וחסר ענווה.
ביקורתי.
לא מרוצה מעצמו כי תמיד הוא רוצה כל דבר שיהיה יותר טוב.
"לוקח לעצמו את תפקיד האלוהים". (זה יכול להיות גם חיובי וגם שלילי).

 

ספירה זו מיוחסת בקבלה ליוסף הצדיק בנו של יעקב אבינו.

מכמה סיבות.

1. הוא שלט על היצרים המיניים שלו כפי שמייצגת הספירה הזו ולא נתן לעצמו
    להיכשל בעבירה עם אשת פוטיפר שמסופר עליה שהייתה אישה יפה מאוד
    ומצודדת ביותר ולמרות שהוא לא היה עם אישה הרבה שנים קודם לכן.

2. הוא לקח אחריות על חלום פרעה ועל פתרונו.

3. הוא לקח אחריות על אחיו ונתן להם אוכל וגם הוריד אותם מצרימה כדי שיהיה
    להם אוכל ומזון לכל חייהם.

4. הוא לקח אחריות על המצרים בזה שאגר אוכל כמתוכנן לשנות הרעב.

5. הוא ניהל את הממלכה בצורה מכובדת והגונה.

6. הוא אפילו גרם לאחים שלו לעשות תיקון בחיים שלהם כדי שלא ישלמו בחיים
    הבאים שלהם על כך שהם מכרו את יוסף. הוא "העניש" אותם כדי שיחזרו
    בתשובה וכדי להקל על הגלגולים הבאים מהעונש או מהקרמה שהם גרמו
    לעצמם.

למרות שאינני יודע כמה בדיוק הוא הרוויח מכך. כי נאמר שעשרה הרוגי מלכות ששרפו אותם הרומאים בזמנו של רבי עקיבא כמדומני נאמר בקבלה שהם הגלגול של 10 האחים שמכרו את יוסף או שהיו אחראים למכירה של יוסף ולא התערבו ולא לקחו אחריות להצילו ולכן הם נשרפו חיים ושילמו את המחיר.
אך הייתה לו כוונה להציל אותם.

 

יוסף מסמל את השליטה על היצרים ועל יכולת ניהולית מיוחדת על הצד הטוב ביותר ללא "פאשלות" כי הכל נעשה בצורה יסודית ומושלמת.


כמו בכל הספירות גם לספירה זו תתי חלוקות.


יסוד שביסוד:

לוקח אחריות עד הסוף. לא משאיר שום דבר ליד המקרה. לא מוותר על ולו על הנקודה הקטנה ביותר. רוצה שכל דבר יתבצע בצורה מושלמת. מוסריות מינית נעלה וגבוהה.

 

יסוד שבחסד:

אדם יסודי אבל יותר גמיש, יכול לחפף פה ושם. לוקח אחריות על דברים על נזהר בכבוד הזולת ומשתדל לעשות דברים מתוך התחשבות באחרים ומתוך רגישות לזולת. בעל שליטה על היצר המיני אבל הוא אוהב נשים נאות ועדינות ויש לו רצון חזק להעניק ולתת להן מעצמו ביטחון ואהבה.

 

יסוד שבגבורה:

כאן האדם יהיה יסודי ויפעל אפילו בתקיפות ולעיתים בתוקפנות כדי להשיג את המטרה שלו הזו. המטרה חשובה לו יותר מכבוד הבריות.
כאם האדם לא ישקוט עד שהמטרות שלו בחיים ימוצו ויהיו ממומשים בעולם הפיזיקאלי. כאן היצר המיני עלול להיות מודחק מעט או הרבה.

 

יסוד שבתפארת:

כאן האדם פועל בצורה הרמונית ונעימה. הוא אינו מבליט עצמו יותר מידי ואינו מעורר מדנים והתגרות עם בני אדם אחרים. חשוב לו לקחת אחריות על דברים וגם על אנשים אך לרוב הוא עושה סאת במתיקות עם תקשורת נעימה וטובה.
שליטתו ביצר המין גבוהה והוא מקיים יחסי מין עם נשים רק אם הן אסתטיות וליבו באמת יוצא אליהן. (כנ"ל לגבי נשים).

 

יסוד שבנצח:

כאן האדם הִרְגִיל את נפשו ללקיחת אחריות מלאה וכך הוא ייוולד בכל העתידיים שלו ובכל הגלגולים הבאים שלו, מבלי שהוא יצטרך עוד הפעם "לעבוד" על עצמו או
לתקן את המידה הזו, שכן היא כבר תוקנה בחיים אלו שלו או בעבר.
כמו כן הוא שולט בצורה מעולה ביצר המיני שלו וגם בעתיד שלו יצריו הם תמיד מאוזנים וברי שליטה. הוא ממש מקרין ביטחון ויציבות בצורה מעוררת השתאות.

 

יסוד שבהוד:

כאן האדם נוטה לבלוט יותר ולקחת אחריות מתוך פיקוד ועמדה בכירה.
כאן גם הוא דורש שיכירו בערכו ובייחודיות שלו כאדם יציב חכם ויודע לתת עצות טובות ומועילות. הוא לעולם לא "מסריח" מגאווה אך לעיתים הוא נדמה לאחרים כמתנשא.  לדעתו מגיע לו כבוד שכן הוא עושה דברים על הצד הטוב ביותר והוא אכן יודע יותר טוב כיצד לנהל דברים וליישמם בפועל.

 

יסוד שבמלכות:

אדם יסודי ואחראי בכל ענייניו הגשמיים והמעשיים. הוא מכוון את עצמו לאחריות הן לעצמו והן עבור אחרים כדי שהכל יתבצע על הצד הטוב ביותר.
האדם מכוון את יצריו המיניים לכוון הולדת ילדים או לשם ההנאה אבל רק בצורה מוסרית ואחראית ולא לשם היצר המיני החייתי או הבהמי כשלעצמו.

 

 

מלכות

ספירת מלכות בקבלה מייצגת כל הבריאה. את כל העולם החומרי. את כל מה שאינו נשמה או רוח. לכן ספירה זו מייצגת את החומר את החומרנות את כל היצרים והדחפים ואת הרצון לשרוד בתור חומר בעולם החומרי.

כאן מתגלה מלכותו של אלוהים בלשון הקבלה.

כדי להסביר זאת בצורה פשוטה ניתן לדמיין זאת לרעיון הבא:
נגיד שאתה רוצה לממש את עצמך אבל עדיין לא מימשת את עצמך איך אתה מרגיש? "באסה"! נכון? מדוע? משום שהיה לך רעיון בראש ולא הצלחת להוציא אותו מן הכוח אל הפועל.

כמו כן אדם שהוא צייר או אמן ורוצה לצייר משהו אבל לעולם הוא לא מצייר הוא יחוש מתוסכל, עצבני, ביקורתי ולא מרוצה מהחיים. מה הסיבה? הסיבה היא משום שהוא חשב על רעיון ולא מימש אותו הלכה למעשה.

לזה התכוונו המקובלים שאמרו כאן מתגלה מלכותו של אלוהים.
העולם החומרי הוא מייצג את רצון או שאיפות או מימוש הנשמה בפועל הלכה למעשה.

אם הכל יהיה רק בפוטנציאל ללא מעשיות, הנשמה תחוש מתוסכלת ולא ממומשת. לכן העולם החומרי שלנו מייצג את המימוש החומרי של הדברים שמתגלים לידי ביטוי מחוץ לשכל ומחוץ למיינד או מחוץ למחשבה שלנו. כי כשצייר חושב על ציור רק הצייר חשב עליו. עדיין אף אחד לא ראה אותו הלכה למעשה. רק כשהצייר יוציא מן הכוח אל הפועל ומהפוטנציה אל המימוש את רעיונו כולם יוכלו לראות למה התכוון הצייר בדמיונו.

זה הפירוש השלם למשפט של המקובלים "כאן מתגלה מלכותו של אלוהים".


תכונות חיוביות:

* שליט הגון וישר.
* יכולת להחזיק מעמד מבחינה חומרית.
* אדם שלא מתמוטט מבחינה נפשית או פיזית כשיש לו צרה זו או אחרת.
* בעל מבנה גוף בריא מאוד או בריאות מעולה ללא שום קשר לחיצוניות שלו.
* יודע ליהנות מהחיים.
* נהנה מאוכל טוב, יין טוב, בית יפה, אישה נאה או יפה וחפצים חומריים מהודרים.
* עסוק בבנייה של דברים.
* אוהב בתים ויציבות.
* אדם יציב המקרין יציבות וביטחון גבוהים במיוחד.

 

תכונות שליליות:

* הדוניזם.
* עסוק באוכל או במין בצורה די כפייתית.
* עסוק בסיפוק היצרים החומריים.
* חושב רוב הזמן על כסף.
* מתעלם מהפן הרוחני של החיים.
* אוהב להציג בראווה את הישגיו החומריים.
* שתלטנות.
* תחושת בעלות על כל דבר מבלי לתת לאחר את התחושה שגם לו ישנה תחושת
   בעלות על דברים.
* חי כמו בהמה.

 

ספירת מלכות המייצג שלה בקבלה הוא דויד מלך ישראל. (מעניין שלא שאול המלך הראשון של עם ישראל ממשה רבינו).

והסיבות הן: משום שדויד ייצג את כל התכונות של הספירה הזו.

הרבה אנשי הלכה לא מסתדרים כל כך טוב עם הקבלה שכן הקבלה חושפת את כל האמת מבלי משוא פנים עוד יותר מהתנ"ך בעצמו ובתפיסה של ההלכה, האנשים המיוצגים בתנ"ך נתפסים כמעט כמושלמים.

אבל הקבלה רואה לעומק בדיוק כמו שכתבתי על אהרן הכהן ומה שאכתוב כעת על דויד המלך מתוך התנ"ך בלבד.


1. דויד המלך אוסף אחריו מרי נפש מה שנקרא בלשוננו עבריינים ואיתם הוא בונה
    קבוצה או אג'נדה בלשוננו הם נאמנים לו מאוד. הם מחכים לתפוס את השלטון.

2. דויד נוהג בצורה מלכותית הוא לא הורג את שאול אלא מחכה בסבלנות שאכן
    הגיע כי שאול מת והוא תפס את המלוכה.

3. הוא חומרי ואכן הוא "נדלק" על בת שבע אשת אוריה החיתי ושכב עימה.

4. הוא מלך כ 40 שנה כמדומני מלכות שבה הוא כבש לראשונה את הגולן ונתן
    ליהודים ביטחון ראשוני בארצם מה שאף אחד לא עשה לפניו.

5. הוא הכין את הקרקע לבניית בית המקדש הראשון.

6. הוא לא זכה לבנות את בית המקדש כי ספירת מלכות היא ספירה מאוד נמוכה
    וחומרנית ואדם המייצג את הספירה החומרית נמוכה לא יכול לבנות בית מקדש
    המייצג כולו רוחניות ורוח.

7. אמנם אנשים ניסו להתנכל לו כולל בני ביתו כמו אבשלום ואדוניהו בניו. אך לא
    עלה בידם שכן ספירת מלכות מייצגת שליטה חזקה בחומר ויכולת להחזיק מעמד
    בצורה חומרית.

 

כמו לכל הספירות גם לספירה זו חלוקות משנה.


מלכות שבמלכות:

כאן נמצא האדם שחי בעיקר חיים חומרניים. מתעלם כמעט לחלוטין מכל מה שקשור לרוח או לנשמה. הוא יכול להיות איש עסקים שמעניין אותו רק כסף ושליטה. או אדם רגיל שעסוק רק בעבודה מין ואוכל שינה ושוב חוזר חלילה.
אדם זה שתלטן אך ייתכן שיודע להסתיר זאת בחכמה. כאן נמצא המהפכן שלא יוותר עד שישיג את השלטון. הוא אובססיבי לשליטה או למלוכה.
רואה את צרכיו החומריים והן החשובים ביותר.

 

מלכות שבחסד:

כאן נמצא המלך או הנשיא או ראש הממשלה או המנהיג או האדם שמנהיג את הסביבה בצורה מכובדת ובאכפתיות אמיתית מתוך התחשבות ברגשותיהם של הזולת. הוא עסוק בלשמוע את בעיות הזולת ולהיטיב עימם. לעיתים נדמה כי צרכיהם חשובים לו מצרכיו שלו. אבל הוא יודע לדאוג מעולה לאינטרסים האישיים שלו. הוא מנהיג ואסרטיבי אך גם רך ונעים.
כאן נמצא האדם שהוא חומרי ונהנתן אבל מעודן יותר ואפילו רוחני או נשי מעט.

 

מלכות שבגבורה:

כאן נמצא המלך או הנשיא או ראש הממשלה או המנהיג או האדם שלוקח את השלטון בכוח הזרוע או שהוא מנהיג בצורה תקיפה את נתיניו ללא רחם ומבלי מידת החסד או הרחמים.
כאן נמצא החמסן או הגנב שייקח מה שהוא רוצה גם בכוח הזרוע. כאן נמצא הנהנתן שלא יניח לעצמו עד שישיג את הנאותיו גם במחיר של כוח.

 


מלכות שבתפארת:

כאן נמצא השלטון האולטימטיבי. אדם זה שולט בשליטה מלאה על הסביבה אבל נותן כבוד והערכה לכולם. אינו חושש משום דבר. הוא בעל ביטחון עצמי גבוה ביותר ולא מפחד להערות בקהל ואינו חושש בכלל שמישהו יתפוס את מקומו משום שהוא מכיר בערכו ויודע מי הוא בדיוק והוא גם יודע להיות אסרטיבי ותקיף ואפילו תוקפני כדי להגן על כיסאו או כבודו ומקומו.
כאן נמצא האדם שיודע לשלוט במורה מעוררת השתאות ובצרוה שכל האנשים סביבו או לכל הפחות רוב האנשים מכבדים אותו ומעריכים או מעריצים אותו.
הוא חומרי אך גם רוחני.



מלכות שבנצח:

כאן נמצא האדם שהוא בעל שליטה עצמית גבוהה וזה חלק מהיסוד או האופי הבסיסי שלו ואץ אחד לא ייקח ממנו את זה אפילו בחיים הבאים שלו.
כאן אדם זה גם עלול להיות חומרי לנצח ולחיים הבאים ועליו ללמוד לפתח גם משיכה לרוחניות המבצבצת מתוכו מדי פעם.

 

מלכות שבהוד:

כאן האדם דורש במפגיע שייתנו לו כבוד כאיש חשוב ובעל עמדה.
אם לא ייתנו לו כבוד הוא יידע כבר לגרום לאחרים לדעת השוא שהולט והוא החשוב כאן. הוא עלול לעשות זאת בצורה לא כל כך נעימה.
כאן לאדם חשוב שכולם יידעו מי הוא. הפרסום חשוב לו ביותר.
כאן האדם מתהדר במלבושיו היפים ומציג אותם לראווה בכל מקום אפשרי.
הוא קונה חפצים יפים, בית יפה, שעון יקר העיקר להיראות מיליון דולר לפחות.

 


מלכות שביסוד:

כאו נמצא האדם שבצורה יסודית ומבוססת יוצר לעצמו עמדה בכירה. הוא יודע כיצד נכון לנהל דברים וגם לשמור עליהם לאורך שמן. כאן נמצאים כל המנהיגים שמצליחים ביסודיות לשלוט כל עוד הם חיים. אם יש הפיכה הוא מטפל בה מיידית.
כאן נמצא האדם שיש לו שליטה עצמית גבוהה.
כאן נמצא האדם שאוהב את החיים ונהנה מהן כל עוד הוא יכול. הוא מבין באוכל מזין בויטמינים ונותן לגופו את האוכל הנכון והבריא.



עד כאן סודות 10 הספירות.

עשיתי עבודה פשוטה וקליטה ואקווה שזה יתקבל בברכה אצל אותם האנשים שרצו לדעת את התורה הזו ולשלוט בה על בוריה.


כל הזכויות שמורות
לנפתלי פרום